Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 58a
משנה: הַבּוֹנֶה עֲלִיָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מְעָֽרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
Traduction
Si quelqu’un érige une soupente formant la traverse entre 2 maisons sises sur la voie publique, de même sous des ponts dont les arches sont accessibles des 2 côtés (210)Cf. (Shabat 16, 4), et ci-dessus, 1, 1., il est permis de transporter des objets le samedi. Tel est l’avis de R. Juda; les autres sages l’interdisent. R. Juda dit aussi que l’on peut poser l’eruv servant à permettre le transport dans une ruelle percée des 2 bouts; les autres sages l’interdisent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבונה עליה על גבי שני בתים. והן בשני צידי ר''ה זו כנגד זו:
וכן גשרים המפולשין. לר''ה ויש להן שתי מחיצות בשני הצדדים מלמטה:
מטלטלין תחתיהן בשבת. דקסבר ר' יהודה אפי' מפולשין לר''ה אמרינן פי תקרה יורד וסותם:
וחכמים אוסרין. דהואיל ומפולשין לר''ה לא אמרינן פי תקרה:
ועוד אמר ר' יהודה. שאפילו בגוונא דלא שייכא פי תקרה כמו במבוי מפולש שהרי אין לו תקרה אפ''ה מערבין דקסבר שתי מחיצות מדאורייתא הוי רשות היחיד ומדרבנן מערבין בו:
וחכמים אוסרין. והלכה כחכמים:
הלכה: פיס'. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְקוּרֶה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. וְלֹא מִן הַמִּדְבָּר לָמַדְתָּ. וּמִדְבָּר מְקוּרֶה הָיָה. מַתְנִיתִין לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הָא חַייָב חַטָּאת אֵין כָּאן.
Traduction
R. Houna dit (211)B. Shabat 98a.: ce n’est plus une voie publique dès qu’elle est ouverte. -Mais, objecta R. Simon b. Carsena, ne peut-on pas prouver le contraire d’après ce qui s’est passé au désert, où le camp d’Israël était entouré de nuages de toutes parts formant la voûte (et, par comparaison avec ce fait, on devrait en un tel cas interdire le transport)? Notre Mishna ne partage pas cet avis, et elle dit au contraire: ''Sous les ponts dont les arches sont accessibles des 2 côtés, il est permis de transporter des objets le samedi, selon R. Juda; les autres sages l’interdisent''. Il est seulement question d’interdit, sans parler de condamnation en cas de fait accompli.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב הונא אמר אין רה''ר מקורה. רה''ר שהוא מקורה אינו רה''ר והמעביר בו ד' אמות פטור:
ולא מן המדבר למדת. בתמיה שהרי בכל דיני שבת ממשכן ילפינן וכמו שהיה אז במדבר:
והרי מדבר מקורה היה. כלומר שהרי מצינו להעגלות של הקרשים שהיו מקורות ותחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים הוה אלמא ר''ה מקורה הוי רה''ר:
מתניתא לא אמרה כן. כר''ש בר כרסנה דהא קתני וכן גשרים המפולשין וכו' וחכמים אוסרין לא אומר אלא וחכמים אוסרין הא חיוב חטאת אין כאן הואיל ומיהת מקורה היא ולדידך וחכמים מחייבין מיבעי ליה למיתני:
רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרֵי. אָסוּר 58a בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
Traduction
tandis que Rav et R. Yossé disent tous deux que l’interdit dont il a été parlé plus haut s’applique aussi bien au premier samedi qu’au suivant.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹשְׁתְּ וְקֲירוּיָה וּמָבוֹי וְגֵר וְעַם הָאָרֶץ. חֳמָרִים. כּוֹשְׁתְּ. דִּתְנָן. הַכּוֹשְׁתְּ וְהַחֶכֶס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֳמָרִים. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין וְאֵינָן נִיקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Traduction
Il dit encore: pour la planche du Costus (204)Ou: gr. kostos. V.. Pline, Hist. Nat., 12, 12, (et 13, 1)., la courge sèche creusée, la ruelle, le prosélyte, l’homme ignorant, on suit l’avis le plus sévère, en cas de doute. Ainsi, du premier il est dit (205)''Ouqtsin, 3, 5 ; cf. (Hagiga 3, 4).'': on peut acheter avec de l’argent provenant de la dîme le costus, le cinamon (ou gingembre), ou d’autres épices (206)P. ex., dit le commentaire, de la noix moscato (muscade)., et ces objets ne sont pas susceptibles d’impureté en touchant un mets impur, selon R. aqiba. R. Yohanan b. Nouri lui dit: si l’on peut les acheter avec de l’argent provenant de la dîme, ils devraient être aussi accessibles à la propagation de l’impureté, et s’ils s’échappent, on ne devrait pas non plus pouvoir les acheter pour l’argent de la dîme (n’étant plus des comestibles ordinaires). Aussi, R. Yohanan leur applique une double sévérité, celle d’être susceptibles de devenir impurs, sans que l’on ait la faculté de les acheter pour de l’argent de la dîme.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן וכו'. מילתא באנפי נפשיה היא וכלומר דבא ר' יוחנן לפרש הא דלא אשכחן לר''א דס''ל בהלכה דלעיל דחצר שנפרצה לר''ה דין ר''ה יש לה והכא לא קאמר מידי ולפיכך מפרש דלא אמר ר''א לעיל אלא בחצר וכה''ג במבוי שנפרץ לר''ה דחדא טעמא אית להו דהויין צידי ר''ה אבל בית אפי' נפרץ לר''ה כגשר הוא בלשון תמיה וכי הבית כגשר הוא להיות מעבר לרבים ומכיון שכן לא קאמר ר''א הכא במתני' מידי דקחשיב ליה ג''כ בית שנפרץ וכדי שלא תטעה ולומר אליבא דר''א דפליג אף בבית שנפרץ קמ''ל:
רב ור' יוחנן אמרי. תרוייהו הא דר' יוסי קאמר אם מותרין וכו' כך הוא דעתיה שאסור הוא ביו בשבת זו בין בשבת הבאה וכדפרישית במתני':
אמר ר' יוחנן כושת וכו' חמרים. כל אלו משניות וברייתות הן ותנינן בהו אם לכך היא כן נמי לכך הוא כן ובכולהו חמורים הן דאזלינן בהו לחומרא כדקחשיב ואזיל:
כושת. היא קושט א' מסממני הקטורת וכך שמו בלע''ז:
דתנינן. בפ''ג דעוקצין הקושט והחמס הוא הקנמון וראשי בשמים כמו האגוז מוסקטא וכיוצא בו והתיאה והחלתית וכו' כדתני להו התם נלקחים בכסף מעשר וכו' אם נלקחין בכסף מעשר דהוו אוכלין א''כ מטמאין טומאת אוכלין וכו' וא''ר יוחנן דלחומרין אזלינן ומטמאין טומאת אוכלין ואין נלקחין בכסף מעשר:
קרויה דתנינן תמן. בפ''ה דפרה קרויה והיא דלעת יבשה וחלולה ששואבין בה מים שהטבילה במים שהן ראוין לקדש בהן אפר פרה והיא טהורה ומשום מעלה בעלמא שעשו למי חטאת הצריכוה טבילה:
קֵרוּייָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילָהּ בְּמַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ וכו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ לֹא בַתְּחִילָּה וְלֹא בַסּוֹף.
Traduction
De la courge, il a été dit (207)(Para 5, 3).: on peut employer une courge sèche creusée, trempée dans un bain légal d’eau pure, pour sanctifier et répandre l’eau d’aspersion; mais après la survenue d’une impureté, malgré la purification dans un bain, ce n’est plus permis. Aussi, R. Yohanan prescrit de suivre l’avis le plus sévère, de ne pouvoir employer une telle courge pour la sanctification, ni en principe (avant toute impureté), ni à la fin.
Pnei Moshe non traduit
מקדשין בה. ולדיוקא אצטריך וכלומר דוקא לקדש בה ואח''כ אוספין את המי חטאת בתוך כלי אחר אבל אין אוספין את המי חטאת לתוכה מפני שהמים שהוטבלה בהן נבלעים בתוכה ויוצאין ומתערבין במי חטאת ופוסלין אותה שאותן המים נפסלו במלאכה ואם נטמאת והטבילוה אין מקדשין בה שהמים הטמאין הנבלעי' בתוכה יצאו ויתערבו במים שמקדשין בתוכה ור' יהושע פליג התם וקאמר אם מקדש הוא בה בתחלה אף בסוף יקדש בה ואם אינו מקדש בה בסוף אף לא בתחלה ומפרש ר' יוחנן אליבא דר' יהושע דלחומרין קאמר שאין מקדשין בה לא בתחלה ולא בסוף:
מָבוֹי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ כו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֲסוּרִין בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
Traduction
Au sujet de la ruelle, notre Mishna dit: ''si les poutres et les salles se trouvent enlevées, il est permis d’y transporter le même samedi, non à l’avenir, selon R. Juda; R. Yossé dit: etc.'' Aussi, R. Yohanan prescrit de suivre l’avis le plus sévère en tous points et interdits un tel transport, tant le 1er samedi qu’au samedi suivant.
Pnei Moshe non traduit
מבוי דתנינן תמן וכו'. היינו במתני' דידן ומפרש ר' יוחנן לחומרין וכו':
גֵּר. דְּתַנֵּי. גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָיוּ לוֹ יֵינוֹת. וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְנַסֶּךְ מֵהֶן. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמָן. טְהוֹרִים לוֹ וּטְמֵאִים לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאִין בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרִין לוֹ. יְהוּ טְהוֹרִין לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵאִין לָאֲחֵרִים. טְמֵאִים לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחוֹמָרִין. טְמֵאִים בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
Traduction
Pour le prosélyte, il a été enseigné (208)Tossefta, Taharoth, ch. 9.: lorsqu’un prosélyte, au moment d’être converti au Judaïsme, possède des vins et qu’il dit être certain qu’on n’en a pas employé pour faire des libations aux idoles, si ces vins ont été préparés pour son propre usage seul, il pourra les consommer comme purs, mais ils seront impurs pour d’autres israélites; si des païens ont travaillé avec lui à la confection de ce vin, il sera interdit à tous, aussi bien au prosélyte qu’à d’autres. R. aqiba objecte: si au 1er cas ce vin est pur pour le prosélyte, d’autres aussi devraient pouvoir le consommer; s’il est impur pour d’autres, le prosélyte ne devrait pa snon plus en boire. Aussi, R. Yohanan prescrit de suivre l’avis le plus sévère, il l’interdit en tous cas, tant à lui qu’à d’autres.
Pnei Moshe non traduit
גר דתני. בתוספתא דע''ז:
ברי לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן. שהיה משמרן בשביל עצמו טהורין לו שלעצמו הוא נאמן מפני שהיה בדעתו להתגייר ומסתמא היה משמרן אבל אינו נאמן לאחרים ואם עשאן על גב אחרים אף לעצמו אינו נאמן:
רע''א אם טהורין לו וכו'. ומפרש ר' יוחנן דלחומרא קאמר ואינו נאמן בין לו ובין לאחרים. וכן בעם הארץ שאינו נאמן על הטהרות ונתמנה להיות חבר שקבל עליו דברי חברות והיו לו טהרות מקודם ואמר ברי לי וכו' ומפרש ר' יוחנן דג''כ לחומרא קאמר ואינו נאמן לא לו ולא לאחרים:
עַם הָאָרֶץ. דְּתַנֵּי. עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת חָבֵר. וְהָיוּ לוֹ טְהוֹרוֹת וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטַהֲרָה. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמוֹ. טְהוֹרוֹת לוֹ וּטְמֵאוֹת לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ בֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרוֹת לוֹ טְהוֹרוֹת לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵיאוֹת לָאֲחֵרִים. טְמֵאוֹת לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
Traduction
Pour l’ignorant, il a été dit (209)(Demaï 2, 2).: si, au moment d’être admis comme compagnon (de pureté), l’homme jusque-là ignorant (et négligent) possédait des produits purs et qu’il dit être certain qu’on n’en a pas préparé autrement qu’à l’état pur, lorsque cette préparation a eu lieu par lui seul, les produits seront permis pour son usage personnel, mais interdits à d’autres compagnons; si d’autres gens du peuple l’ont aidé à préparer ces mets, ceux-ci seront interdits à tous, tant à lui qu’à d’autres. R. aqiba objecte: si au 1er cas les mets sont purs pour ce compagnon, ils doivent l’être aussi pour d’autres; s’ils sont impurs pour d’autres, ils doivent l’être aussi pour lui? Aussi, R. Yohanan prescrit de suivre l’avis le plus sévère et de déclarer qu’il est interdit de consommer ces mets, tant à ce compagnon qu’à d’autres.
Eirouvine
Daf 58b
משנה: הַמּוֹצֵיא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּיְשָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר. מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן. וּבַסָּכָּנָה מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ:
Traduction
Lorsque le samedi on trouve des phylactères en public (213)Où il est à craindre qu'on leur mange de respect., on peut les rentrer en les emportant attachés sur soi, par paire (214)Ceux de la main et de la tête, étant admis l'avis de celui qui dit d'en porter même le samedi.. R. Gamliel dit: on peut chaque fois emporter 2 paires. Ce n’est vrai toutefois que s’il s’agit de phylactères ayant déjà servi, mais ce n’est pas nécessaire s’ils sont tout neufs. Si on les trouve liés ensemble par paires, ou tous attachés, il faut rester auprès d’eux jusqu’à la nuit, puis les rentrer. S’il y a danger à les surveiller (à cause des persécutions religieuses), il suffira de les couvrir avant de les quitter.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוצא תפילין. בשבת בר''ה או בשדה במקום שהן נאבדין ואינן משתמרין:
מכניסן זוג זוג. כלומר שמכניסן דרך מלביש כדרך שלובשן בחול של יד ביד ושל ראש בראש ונכנס וחולצן בבית וחוזר ויוצא ולובש זוג שני וחולצן עד שיכניס את כולן ואפילו למ''ד שבת לאו זמן תפילין והכי קי''ל מ''מ דמכיון דליכא חיוב חטאת אם הוציאן דרך מלבוש דלאו משוי היא כדתנינן לעיל בפ' במה אשה בהלכה ב' הכא משום הצלה שרו ליה רבנן לכתחלה לאצולינהו דרך מלבוש:
ר''ג אומר שנים שנים. דקסבר דמכיון דמשום הצלה התירו א''כ שרי ליה ללבוש שנים בראש ושנים בזרוע מפני שמקום יש בראש להניח שני תפילין וכן מקום בזרוע ללבוש שני תפילין ואין הלכה כר''ג שלא התירו משום הצלה אלא דרך מלבוש כמו שרגיל ללבוש בחול:
בד''א בישינות. שהיו בהן רצועותיהן והן מקושרין בקשר של תפילין שודאי תפילין הן:
אבל בחדשות. שלא היו רצועותיהן מקושרין אין בהן קדושת תפילין וכקמיעו' בעלמא הן פטור הוא מלהכניסן ואינו נזקק להן:
מצאן צבתים. והן מקושרין זוג זוג או כריכות שהן כרוכין הרבה ביחד ואינו יכול להכניסן דרך מלבוש זוג זוג מכיון שהן הרבה ויכלה היום ולא יכניסן:
מחשיך עליהן. יושב ומשמרן עד שתחשך ומביא את הכל במוצאי שבת:
ובסכנה. מפרש בגמרא בסכנת השמד שגזרו שלא להניח תפילין ומתיירא גם כן לישב ולשמרן עד שתחשך שלא ירגישו בו:
מכסן במקומן. באיזה דבר שלא יהו מוטלין דרך בזיון ומניחן והולך לו וקאמר בגמרא דחסר בבא אחת במתניתין והכי תנינן בד''א בסכנת עכו''ם מפני השמד אבל אם מתיירא להחשיך עליהן מפני סכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות ומביאן או כר' שמעון במתני' דלקמן נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה:
הלכה: הַמּוֹצֵא תְפִילִּין כול'. הַמּוֹצֵא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. אַחַת בְּרֹאשׁוֹ וְאַחַת בִּזְרוֹעוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. שְׁנַיִם בְּרֹאשׁ וּשְׁנַיִם בִּזְרוֹעַ.
Traduction
Si l’on trouve des phylactères, est-il dit, on les rentre par paires, de la même façon qu’il est d’usage de les revêtir en semaine, savoir l’un au bras, l’autre sur la tête. Selon R. Gamliel, on peut rentrer ainsi 2 paires à la fois, en mettant 2 au bras et 2 en tête (215)Suit un passage, déjà traduit, (Berakhot 2, 3) (t. 1, p. 34-35)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. טעמא דת''ק דרך מלבוש הוא אחת בראשו ואחת בזרועו ולר''ג שנים שנים וכו' כדפרישית במתני':
58b מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ מְחִיצָה. רַבָּא אָמַר. צָרִיךְ מְחִיצָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. אָֽמְרוּ חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת אָמַר רִבִּי בָּא. דְּתַנִּינָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּבוֹהָה מִכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן. אָמַר לוֹן. תַּמָּן שֶׁיֵּשׁ שָׁם תִּקְרָה אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. בְּרַם הָכָא שֶׁאֵין שָׁם תִּקְרָה צָרִיךְ מְחִיצָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְאַתָּ מַר. מְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. בְּשֶׁאֵין שָׁם מְחִיצָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם מְחִיצָה מוּתָּר.
Traduction
Faut-il, selon R. Juda de notre Mishna, que les arches en question soient pourvues d’une clôture? Selon R. Aba, il en faut une; R. Yossé en dispense. Les compagnons d’étude dirent en présence de R. Yossé que l’avis de R. Aba, prescrivant la présence du mur, est juste, puisque l’on a enseigné plus haut (8, 7): ''Selon R. Juda, la clôture (servant à séparer en 2 un puits mitoyen) n’aura pas eu plus d’effet qu’un mur entre 2 cours'' (il faut donc croire que R. Juda exige du moins la présence du mur). De cette Mishna toutefois, fut-il répliqué, nous n’avons rien à conclure; car à défaut de toiture il faut une séparation; tandis qu’ici, pour les arches des ponts qui sont couvertes, il se peut qu’il y ait dispense en raison de la couverture. Quant à l’opinion professée par R. Juda au sujet de l’autorisation de transporter sous ces arches accessibles de toutes parts, elle subsiste (212)Cf. ci-dessus, (2, 4). au cas où le chemin abouti dans une vallée (domaine intermédiaire); mais s’il aboutit sur la voie publique, le transport y est interdit. Cette interdiction a lieu en cas d’absence de clôture; mais s’il y en a une (ce qui rend le domaine privé), il est permis d’y transporter.
Pnei Moshe non traduit
מהו שיהא צריך מחיצה. בגשרים המפולשין אליבא דר' יהודה או דילמא הואיל דס''ל דלעולם אמרינן פי תקרה אף על פי שאין להם מחיצות מלמטן מטלטלין תחתיהן ופליגי רבי בא ור' יוסי בהא:
אמרו חברייא קומי ר' יוסי יאות אמר ר' בא. דהא אשכחן לר' יהודה דס''ל דצריך מחיצה להיכרא דהא תנינן בפ' דלעיל גבי בור שבין שתי חצירות וכו' אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מכותל שביניהם וכלו' שהכותל שביניהם מיחשב כמחיצה וא''צ לעשות לו מחיצה אחרת אלמא דמיהת מחיצה צריך:
אמר לון. ר יוסי מאי מדמיתו הא דר' יהודה דמתני' לההיא דכותל שבין ב' חצירות:
תמן. כלומר במתני' בגשרים המפילשין שיש שם תקרה א''צ מחיצה דבכל הצדדין אמרי' פי תקרה יורד וסותם:
ברם הכא. גבי בור וכותל שאין שם תקרה צריך מחיצה:
דאמר רב יהודה. וכן אמר רב יהודה בהדיא דמפרש למילתיה דר' יהודה הדא דאת אמר שמטלטלין תחתיהן במפולשין הן לבקעה שהיא כרמלית אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור והא דבר''ה אסור בשאין שם מחיצה אבל אם יש שם מחיצה מותר ש''מ דמיהת מתני' דבמפולשין לבקעה מיירי רבי יהודה ואין צריך מחיצה:
הדרן עלך פרק כל גגות
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source